האמונות והדעות, מאמר השני; אחדות ו׳HaEmunot veHaDeot, [Treatise II] The Unity of the Creator 6
א׳ומצאתי קצתם חושב ענין י"י קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב) שלבורא מלה קדמונה לא סרה ברואה. והשער הזה כבר השיבותי קודם הפעם הזאת על אשר השיבותי אל הרוחניים, ובארתי שמלת קנני ענינה בריאה, וגליתי שהתאר ההוא תאר החכמה; ואין רוצים בו שברא הדברים בכלי הוא החכמה, אבל רוצים בו שברא הדברים מתוקנים, יעיד מי שיראה אותם כי חכם עשה אותם. וראיתי אחרים נתלים בנעשה אדם בצלמנו (בראש' א') ואומרים שזה הדבור רומז לרבים. ואלה יותר סכלים מהאנשים ההם, כי לא ידעו כי לשון העברים מתרת לגדול לאמר נפעל ונעשה והוא אחד, כאשר אמר בלק (במדבר כ"ב ו') אולי אוכל נכה בו. ואמר דניאל (ב' ל"ו) דנא חלמא ופשרא נאמר קודם מלכא. ואמר מנוח (שופטים י"ג ט"ו) נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים והדומה להם. ואחדים חושבים בענין (בראשית י"ח א') וירא אליו י"י באלוני ממרא ואומרים, שזה הענין אשר נראה לאברהם הנקרא בשם הזה הוא שלשה; כי הוא פירש אחריו, שלשה אנשים נצבים. ואבאר כי אלה הם סכלים מהכל, והוא, שלא המתינו עד שיגיעו לסוף הענין, ואלו היו ממתינים עד שישמעו (שם שם כ"ב) ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני י"י. היו יודעים כי האנשים כבר הלכו וכבוד י"י עומד ואברהם לפניו, ובטל שיהיה הוא הם, אבל נראה הכבוד תחלה לאברהם שילמד ממנו שאלה אנשי חסידים ויראי השם. על כן אמר להם (שם שם ג') אדני אם נא מצאתי חן בעיניך; רוצה לומר, מלאכי י"י, על דרך ההסתר הנמצא בלשון העברים ובלשונות אחרות, כאשר אמרו (שופטים ז' כ') לי"י ולגדעון רוצים, חרב לי"י ולגדעון. ואומרים (שם ט"ז ב') לעזתים לאמר. וכבר הסתירו (שם ט' כ"ה) ויוגד. ואמרו (ש"ב ט"ו י"ב) וישלח אבשלום. והסתירו ויקח את אחיתופל והדומה לזה:
1
